תופתעו לגלות: השינוי החיצוני מתחיל מבפנים
המטרה היא להגיע לפנימיות שלנו ולשנות את עצמנו, וזה מה שמבדיל את חכמת הקבלה משאר חכמות העולם. אין לנו מה לחפש לשנות אחרים, לא את בן הזוג שלנו, לא את הילדים, לא את הבוס בעבודה ולא את המדינה שבה אנו חיים, אלא אנחנו מחפשים איך לשנות משהו בתוכנו, בתוכנה הפנימית שמפעילה אותנו, ואם נשנה אותה כל המציאות תראה לנו אחרת. גם המדע כבר קובע, שכל תפישת המציאות תלויה במתבונן. לפי שיטת הקבלה כל העולם נמצא בנו, לכן זה תלוי בהסתכלות שלנו איך נראה העולם.
מצד אחד אנחנו צריכים לעשות פעולות חיצוניות מול הזולת כדי להשתנות, ומצד שני השינוי הוא פנימי בתוכנו. אז מה הקשר בין חיצוניות לפנימיות? איך מפעולה חיצונית משנים את התוכנה הפנימית? על פי תפישת המציאות של שיטת הקבלה, כל מה שנראה לנו כרגע מחוצה לנו, כל העולם על כל יושביו, זו למעשה מעין "הקרנה" של התכונות הפנימיות שלנו. זה רק מורגש לנו, בגלל איך שאנחנו בנויים, שיש "אנחנו" ויש "העולם שלנו", שבתוכו אנחנו מתקיימים.
אומרים המקובלים : "עולם הפוך ראיתי" צורת המחשבה, התפישה שלנו הפוכה, לכן כך נראה לנו העולם. אם נהפוך את צורת המחשבה מאתנו כלפי הזולת, גם המציאות שלנו תשתנה. במידה ונשדרג את תוכנת "האגואיזם" שמפעילה אותנו היום, שהיא תוכנה הפוכה מהטבע, לתוכנה חדשה, ישתנו היחס והגישה שלנו כלפי הכל, אז נגלה עולם חדש לחלוטין.
אז איפה טמונה הבעיה? למה לא כולם מסכימים לשדרג את התוכנה שלהם? האדם מטבעו לא אוהב שינויים, הוא מעדיף קביעות, נצמד אל הנוח והמוכר, אבל כדי להתפתח הוא חייב לאבד את הצורה הישנה ובמקומה לרכוש צורה חדשה. אם ניקח לדוגמה: תוכנת הפעלה חדשה שמותקנת במחשב, תדרוס תחתיה את התוכנה הישנה, אבל אז תתקבל תוכנה משודרגת ומשופרת, ובעקבות כך, כל מה שיוצג על מסך המחשב ישתנה. אז אם נתאר לרגע שמפעילה אותנו תוכנת מחשב, שהיא זו שמציירת לנו את המציאות בחוץ כמו על מסך שדרכו אנחנו מסתכלים, נבין, שגם בחיים, לשנות עולם אפשר רק מבפנים.
נלך אחורה ונסתכל על כל מהלך ההיסטוריה האנושית. ממשלות עלו וירדו, ראשי מדינות התחלפו, מהפכות קרו לאורך כל הדרך, האם באמת משהו השתנה? אותם "מתקני עולם" שניסו, בכוונה טובה, להביא לשינויים חיוביים, האם בעקבות זה מצבנו הפך טוב יותר? כל הצורות כבר נוסו, וזה לא משנה אם זה קומוניזם, סוציאליזם, דמוקרטיה, לא משנה אם שליט אחד נפל ואחריו קם חדש, המצב באנושות לא מיטיב עם הזמן, נהפוך הוא. סדרים חיצוניים כלכליים, חברתיים, אקולוגיים, בין אנשים או בין מדינות בעולם כולו, לא יביאו לתוצאה הנרצית, אלא רק תיקון היחס הפנימי שלנו כלפי מה שמתגלה, הוא זה שיחולל שינוי אמתי. לכן, אין לנו מה לחפש כיצד לשנות את העולם, אלא איך לשנות את עצמנו וכתוצאה מזה כל המציאות תראה לנו אחרת, מתוקנת לפי תכליתה.