חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים...
ובאמת, כדאי לנו. כדאי לנו לצאת מהמקום הצר, מההסתכלות הישנה על המציאות, שדרכה אנחנו רואים את עצמנו כמו בדידים, מפורדים ומסוגרים בתוך עצמנו. מקום, שבו האגו משעבד אותנו וכל מה שאנחנו רוצים זה לדאוג למלא את עצמנו, גם אם ע"ח אחרים. נכון, יש חיים טובים באגו שרודף אחרי מילואים וסיפוקים לעצמו, יש רווח גדול מאוד בניצול, אבל צורת הקשר הזאת בין בני אדם, מביאה את החברה האנושית להיות חולה בוירוס של שנאה ופירוד, וכל עוד המחלה הזאת שולטת על מערכות היחסים בינינו, כל המציאות תראה לנו רע ונרגיש שהיא עלולה להשמיד אותנו. אם נרצה או לא, המגיפה הזאת מביאה לשינוי במערכת היחסים בינינו. היא גורמת לנו להתרחק זה מזה, ומונעת מאיתנו להיות בקשר. אבל, אנחנו יכולים לבחור, שהמצב הבא יראה אחרת.
כדי לעזור לנו להתקדם, מראה לנו הטבע שאנחנו כבר לא יכולים ליהנות מהחיים כפי שהיינו רגילים. לא יכולים ליהנות מהאגו שלנו, שלא משנה כמה כסף יש לך בחשבון, עד כמה אתה ידוען, משכיל, כמה עוקבים יש לך, אתה סגור בפינה שלך ולא יכול לעשות עם זה כלום. הוא מכריח אותנו לקחת פסק זמן, להתבודד ולחשב מסלול מחדש. לעשות סדר במערכת היחסים בינינו מתוך בחירה והבנה, שכבר לא ניתן להמשיך את החיים כפי שהיו קודם, ולא צריך לחכות ומגיפה הבאה שתדחוף אותנו לשם. וזאת החירות היחידה שלנו. לא להשתעבד לאגו, שקובע לנו מסלול התרסקות, אלא להחליט להשתנות ולקבוע משהו חדש לגמרי - חיבור והאהבה הדדית.
